רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בשנת 2013 בית המשפט המחוזי הטיח ביקורת בפועלה של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים והזכיר לחבריה את המובן מאליו

 

אנו מסקרים רבות את נושא מתן מעמד בישראל לזרים מטעמים הומניטריים. לדעתנו, מדובר בתחום הכי מורכב ומעניין בדיני הגירה והסדרת מעמד, בעיקר משום שהנהלים הנוהגים אינם מונים קריטריונים קשיחים ומפורשים לבחינת בקשות הומניטריות. כל מקרה צריך להיבחן אפוא לאור נסיבותיו הייחודיות, ותפקידו של עורך הדין המייצג לנצל את הניסיון המעשי שהצטבר במקרים אחרים ולהשתמש בו בחכמה.

נזכיר שהוועדה ההומניטרית מורכבת ממספר נציגים של רשויות שונות, ובהן משרד הפנים, משרד החוץ, לשכת הקשר – נתיב, המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל, משרד הרווחה ומשרד הבריאות. ישנו נוהל שמסדיר את פועלה של הוועדה מבחינה פרוצדורלית, אך אין באותו נוהל או בכל נוהל אחר פתרונות של ממש לסוגיות ההומניטריות הקשות שהרשות נדרשת אליהן מעת לעת. לכן מעצם טבעה של הוועדה לחבריה מסור שיקול דעת רחב במיוחד ובתי הדין והמשפט נוטים להתערב בהמלצות הוועדה רק במקרים של טעויות מובהקות וחמורות.

מה שמעיד טוב מכל דבר אחר על השגיאות שלעתים נופלות בעבודתה של הוועדה ההומניטרית הם פסקי הדין של בית הדין לעררים, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. ראו כאן, כאן, כאן מספר דוגמאות שסקרנו. ראינו להכיר לכם מקרה מעניין נוסף שנדון בשנת 2013 ושממחיש את המורכבות המאפיינת את העיסוק במעמד הומניטרי בישראל.

באותו מקרה דובר על נתינת סין בשם צין, אשתו של אזרח ישראלי שחיה בארץ במשך 18 שנים, מרבית התקופה כדין. אלא שעקב בעיות בקשר הזוגי צין ובעלה לא השלימו את ההליך המדורג. עם פקיעת הקשר והפסקת ההליך במשרד הפנים ביקשה צין לקבל מעמד הומניטרי בישראל. עניינה נדון בוועדה הבינמשרדית, והוועדה המליצה שלא להיעתר לבקשה. הוועדה נימקה את המלצתה בין השאר בכך שצין מפעילה בתל-אביב קזינו ושירותי ליווי, שבעלה לשעבר פתח בקשר עם נתינת יפן ושמערכת היחסים של צין ובעלה הישראלי לכל אורך ההליך המדורג הייתה פיקטיבית. עוד הוועדה ציינה בהמלצתה כי ככל שצין תשוב למדינתה היא תהיה זכאית שם לפנסיה.

שיקולים אלה, כאמור, נשקלו על-ידי הוועדה ועל בסיסם ניתנה ההמלצה השלילית. אלא שכאשר האישה לא ויתרה והגיעה לבית המשפט המחוזי בדיקת כלל הראיות שהובאו על-ידי הצדדים העלתה כי מדובר בהשערות בלבד שלא נתמכו בכל ראיה אובייקטיבית. המדינה לא הציגה אף ראיה לכל אחד מהחטאים שבהם הואשמה המבקשת, והשופט יגאל מרזל קבע כי מדובר בבחינה בלתי זהירה ולמעשה מרושלת שהובילה להחלטה שגויה.

מרזל ציין בפסק דינו (16.10.13) כי הוועדה לא בדקה כפי שהיה עליה לעשות את המידע שהובא לפתחה על-ידי משרד הפנים ואת מקורותיו. בית המשפט ביטל אפוא את החלטת המדינה, הזכיר למשרד הפנים ורשות האוכלוסין (וכמובן לוועדה עצמה) כיצד שומה על הרשות לבחון טענות וראיות בטרם לבסס עליהן ממצאי עובדה והחזיר את הבקשה לבחינה מחודשת על-ידי הוועדה.

חשוב לזכור שניתן להתמודד ביעילות עם החלטות שגויות של רשות האוכלוסין רק באמצעות עורכי דין שמתמחים בענייני הגירה, אשרות, מעמד ומשרד הפנים.

8273-06-13

עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

מאמרים ברוסית – כאן

 

שינוי גודל גופנים