בהחלטה אמיצה בית המשפט הורה למשרד הפנים לסטות מהוראות נוהל הורה קשיש ובודד ולתת מעמד בישראל לאישה מבוגרת

כפי שהסברנו בעבר, הורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי יכול לקבל מעמד בארץ בהתאם לנוהל מיוחד של משרד הפנים. הנוהל קובע מספר קריטריונים נוקשים: ראשית, מדובר בהורה לאזרח ישראלי, ולא במי שמחזיק בכל מעמד אחר (ארעי, קבע וכד’); שנית, מדובר בהורה קשיש, קרי באישה מגיל 62 ובגבר מגיל 64; שלישית, ההורה הקשיש צריך להיות “בודד”, היינו גרוש, אלמן או פרוד בלא בן זוג; ותנאי נוסף שמתלווה לכך הוא כי לאותו הורה קשיש ובודד לא יהיה ילד נוסף החי מחוץ לישראל.

לפתחנו, עורכי הדין העוסקים בדיני הגירה, משרד הפנים והסדרת מעמד בישראל, מגיעים  על פי רוב מקרים מורכבים שאינם עונים לקריטריונים היבשים של משרד הפנים. כך, כתבנו לאחרונה על המקרה של אם קשישה לאזרחית ישראל שבנה הנוסף גירש אותה מהבית וניתק איתה קשר. משרד הפנים סירב להחיל באותו מקרה את נוהל הורה קשיש ובודד, וכך גם הייתה עמדתו של בית הדין לעררים, אך בית המשפט היה בדעה אחרת וקבע שבנסיבות המקרה יש לסטות מדרישות הנוהל ולהעניק לאישה מעמד בישראל.

אותו פסק דין ניתן במרץ 2017. זה הזמן להיזכר באחד מפסקי הדין הראשונים בנושא שהתווה את הדרך לסטות מדרישות נוהל הורה קשיש ובודד במקרים המוצדקים. הפרשה אירעה לפני למעלה מעשור. נתינת רומניה, אמה המבוגרת של אזרחית ישראל, ביקשה מעמד בארץ מכוח נוהל הורה קשיש ובודד. היא הסבירה בבקשתה כי בעלה עזב את הבית כשהוא נוטל עמו את בנה שהיה אז כבן 8. על אף מאמציה היא לא הצליחה לאתר את הבן ורק כעבור 5 שנים נודע לה כי הוא נמצא בברית המועצות בעקבות תמונה בעיתון שבה נראה בנה כחלק ממשלחת תלמידים שהגיעה מבריה”מ לביקור ברומניה. האישה לא הצליחה ליצור עם בנה קשר, ועם חזרתו לברית המועצות אבדו עקבותיו לשנים רבות נוספות.

אלא שמשרד הפנים סירב את הבקשה בקובעו כי אינה עונה לקריטריון של היות הקשיש “בודד”. ערר פנימי שהוגש בעניין נדחה. לאחר מכן נקטו הבת והאם הליכים משפטיים שבעקבותיהם הועבר הטיפול בבקשה לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. אלא שגם הוועדה לא מצאה נסיבות הומניטריות מיוחדות והמליצה שלא להעניק לאישה מעמד בישראל.

רק כאשר הגיע התיק לפתחה של השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב נערך בראשונה דיון מעמיק בטענה של העותרות כי ניתוק הקשר עם הבן השני מהווה נסיבה שמצדיקה במקרה זה סטייה מהנוהל. בית המשפט התרשם מתצהירי העותרות, האמין לטענותיהן וקבע, בעקבות פסק דין קודם של השופטת דרורה פלפל, כי יש לפרש את הנוהל כאילו נכתב בו “למוזמן אין ילדים נוספים בחו”ל, שעמם יש לו איזשהו קשר”. חשוב להבין שבמקרה זה, בדומה לפרשה משנת 2017 שהזכרנו לעיל, בית המשפט קבע ממצאים עובדתיים רק על סמך תצהירי הצדדים.

העתירה התקבלה, משרד הפנים נאלץ לתת לאישה מעמד בישראל וחויב בהוצאות משפט בסך של 7,500 שקלים.

[2053/06]

עו”ד ארתור בלאייר

לא רק בית המשפט המחוזי – סוף כל סוף גם בית הדין לעררים לא נרתע מלנתח ראיות הצדדים באופן מדוקדק ולקבוע כי משרד הפנים הפסיק לבני זוג מבוגרים הליך של איחוד משפחות בלי כל סיבה מוצדקת

רבות כתבנו על הקשיים שלעתים מתעוררים אגב הליך איחוד משפחות שנערך במשרד הפנים. כאמור, במסגרת הליך זה ישראלי ובת זוגו חייבים להוכיח למשרד הפנים שהקשר שלהם אינו פיקטיבי, והם עושים זאת מעת לעת באמצעות הגשת מסמכים וראיונות (שימועים) שנערכים בלשכות האזוריות של רשות האוכלוסין.

כעניין של מדיניות משרד הפנים מרבה שלא להאמין בכנות הכוונות של המבקשים והוא מבסס את החלטות הסירוב שלו על נימוק של סתירות מהותיות בתשובות שמוסרים בני הזוג במהלך השימועים.

אלא בהתאם לדין לא כל סתירה שמתגלה בתשובות היא סתירה מהותית, וודאי לא כל סתירה מצדיקה את הסנקציה הדרקונית של משרד הפנים – הפסקת ההליך המדורג ודרישה מבן הזוג הזר לחזור למדינתו.

ישנם פסקי דין רבים שמבהירים זאת פעם אחר פעם, אך באחרונה עשה זאת בצורה מפורשת ומשכנעת במיוחד בית הדין לעררים בירושלים, שהוא הערכאה המשפטית הראשונה שמבררת השגות על החלטות משרד הפנים ובאופן מסורתי אינה נוטה לטובת מבקשים.

באותו עניין דובר על בני זוג נשואים ומבוגרים שנמצאים בקשר כמעט שני עשורים. בעברה האישה שהיא אזרחית אוזבקיסטן שהתה בישראל תקופה ממושכת בלא אשרת שהייה בתוקף, ומשרד הפנים ניסה פעם אחר פעם לזקוף עובדה זו לחובתה ולהשתמש בה כנגד בני הזוג; וזאת על אף שהיה ברור לנציגיו כי מדובר בזוגיות אמיתית.

בני הזוג עברו ויה דולורוזה וערכאות משפטיות רבות כדי להגן את זכותם לחיות יחד. בפעם האחרונה הוגש ערר לבית הדין לעררים בירושלים בעקבות החלטת משרד הפנים להפסיק את ההליך ולחלופין להתנות את המשכו בהפקדת ערבות כספית גבוהה, זאת בנימוק שנתגלו סתירות מהותיות בשימוע האחרון שנערך להם.

אלא שהדיינת שרה בן שאול וייס ערכה בירור מדוקדק ביותר של כל השימועים ויתר ראיות העוררים והגיעה למסכנה שאין כל סתירה מהותית בין תשובות בני הזוג ושלמעשה המדינה רק מנסה להתנכל למבקשים כדי להתיש אותם.

עוד הדיינת קבעה באותו עניין (22.5.18) שהמדינה לא יכולה להעלות מהאוב טענות כלפי האישה בגלל שהותה בישראל שלא כדין בעבר הרחוק, לאחר שכבר אושר הליך הסדרת המעמד ולאחר שבני הזוג פוסעים בדרך זו במשרד הפנים שנים רבות.

עוד הדיינת הזכירה למשרד הפנים את המשמעות הדרמטית של הפסקת ההליך המדורג עבור מי שמצוי בו ועל האחריות העצומה שיש לגלות בגיבוש החלטה שכזו. לא בנקל ולא כלאחר יד, הבהירה הדיינת, תתקבל החלטה מעין זו, אלא רק אם קיימות ראיות משכנעות ביותר שעליהן ניתן לבסס את ההחלטה.

הדיינת גם התייחסה לעליות ומורדות בקשר הזוגי כעילה לביטול הליך איחוד המשפחות. ניכר מפסק הדין כי משרד הפנים מנצל כל ריב או אי-יציבות בקשר הזוגי כדי להשתית עליו החלטה שלישית והפסקת ההליך המדורג. אלא שבית הדין הזכיר לרשות גם במקרה זה כי יש לכבד סוגים שונים של זוגיות ולא לנצל לרעה – כפי שעושה משרד הפנים חדשות לבקרים – אי-יציבות בקשר במסגרת ההליך המדורג.

פסק דין אמיץ ויסודי ביותר. כן ירבו.

[3690-17]

 
ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

מאמרים ברוסית

כדי לשלוח

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים