רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

פעם אחר פעם בית המשפט העליון מפרש את חוק השבות באופן מצמצם תוך פגיעה בזכויות אדם. כך, בנים ונכדים נוצרים ומוסלמים של יהודים אינם רשאים לעלות לישראל אף שהחוק מאפשר זאת

 

עיקרי חוק השבות מוכרים וידועים: זכות שבות ועלייה נתונה לכל יהודי ובן זוגו וכן וצאצאי יהודים – ילדים, נכדים ובני זוגם. החוק גם מונה סייגים והחרגות. כך, עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור מפקיע את הזכות לשבות. גן המרת דת מרצון מבטלת את הזכות. כמו כן יהודי זכאי שבות שאינו מגלה רצון להשתקע בארץ אינו נכנס לגדרי החוק ובקשתו תסורב.

לגבי המרת דת – כאמור, יהודי שהמיר דתו מרצון אינו אוחז בזכות שבות. בצדק נשללה הזכות בחוק השבות ובדין המדינה אוכפת את ההוראה. אך מדובר בסייג – המרת דת מרצון – שמתייחס ליהודים ולהם בלבד. אין בחוק כל הסתייגות לגבי זכות שבות המסורה לצאצאי יהודים (כאמור, בני זוג, ילדים, נכדים ובני זוגם).

כך בתיאוריה ועלי ספר החוקים. אך פני המציאות שונים. בפועל משרד הפנים ולשכת הקשר נתיב עושים הרבה בשנים האחרונות כדי לשלול זכויות שבות מצאצאי יהודים שאוחזים בדתות אחרות. מה שמעניין הוא שבית המשפט העליון שותף למגמה זו ומכשיר אותה מבחינה משפטית, זאת שעה שאין לה כל בסיס משפטי.

בשנת 2015 בבית המשפט העליון התנהלו לכל הפחות שלושה הליכים שבהם נדרש בג"ץ לשאלה של שלילת זכות שבות מנכדים ליהודים שאוחזים בדתות אחרות. כך נהג בית המשפט העליון בפרשת זאב אייזקס (בג"צ 3820/10) שבה בקשתו לעלייה של אזרח קנדה ובן ליהודי, נוצרי באמונתו, נדחתה ובית המשפט הסכים עם עמדת המדינה. אייזקס מעולם לא היה יהודי מאחר שהוא נולד לאישה שהתנצרה טרם לידתו, והוא ביקש לעלות לישראל מכוח היותו בן ונכד של יהודי. אך בית המשפט החיל עליו את הסייג המתייחס ליהודים שהמירו דתם מרצון. ניכר כי הסיבה העיקרית לעמדה זו הייתה נעוצה בעובדה שאייזקס לא היה נוצרי פסיבי אלא עסק במכירת כתבי קודש נוצריים. בית המשפט ביסס את ההחלטה על כך שבקשתו של אייזקס מנוגדת לרוח ולתכלית החוק.

באותה שנה בית המשפט העליון סירב להכיר בזכות עלייה במקרה נוסף של נכד ליהודי שאוחז באמונה נוצרית. ניכר מפסק דינו הקצר של בית המשפט כי דעתו לא הייתה נוחה מההליך בהבינו שסירוב המדינה נעדר כל בסיס חוקי. ועדיין בית המשפט הציע לעותר שפרה שלפיה הוא יקבל מעמד ארעי לתקופה של שנתיים וחצי. אם במהלכן לא יעבור עבירות ולא יפיץ את אמונתו ברבים, יוכל להתאזרח בהתאם לחוק. העותר ובא-כוחו, חברי עו"ד אלי גרביץ, סירבו לפשרה המוצעת, אלא שבית המשפט בכל זאת כפה אותה על הצדדים בפסק דינו (בג"צ 5014/12).

בדצמבר של אותה שנת 2015 בית המשפט העליון נדרש לפרשה נוספת, הפעם מורכבת בהרבה. לפני שנים רבות אישה יהודייה וישראלית התאהבה בערבי ישראלי, עזבה את משפחתה, עברה לגור עמו ביפו, לימים נישאה לו, התאסלמה והשניים עברו לשכם. מאותו קשר נולדה מ. כאמור, מ. נולדה במשפחה מוסלמית לכל דבר ועניין ואחרי שאמה התאסלמה. כשבגרה מ. נישאה לערבי-מוסלמי ועברה לגור עמו בעזה.

בשנת 2005 לאחר שהתגרשה מבעלה ביקשה מ. לקבל אזרחות ישראלית בהתאם לחוק השבות, וזאת מכוח עובדת היותה נכדה ליהודים. אלא שמשרד הפנים סירב לבקשתה בנימוק שמדובר ב"בן דת אחרת" ואגב הפניה לסעיף בחוק השבות שמונע את הזכות מיהודים שהמירו דתם מרצון.

כאמור, מ. מעולם לא הייתה יהודייה. היא נולדה למשפחה מוסלמית, אמה התאסלמה טרם לידתה, לכן הסייגים של חוק השבות שנוגעים ליהודים כלל לא תאמו את מצבה. אלא שבית המשפט העליון הסכים עם סירוב המדינה ומצא כי המקרה, בדומה למקרה של זאב אייזקס, עומד בסתירה לרוח ולתכלית החוק. חשוב לציין כי המדינה הסכימה להעניק למ. רישיון לישיבת קבע.

עורכת הדין ניקול מאור שייצגה את מ. בעתירה הגישה בקשה לדיון נוסף, אך בית המשפט העליון חזר על עמדתו בדיון הנוסף (דנג"צ 1197/16).

מי שקורא שורות אלה ודאי יכול להסכים עם עמדת המדינה ובית המשפט, שהצליחו בדרך-לא-דרך להדוף בקשות לעלייה לישראל מאנשים שאין להם כל קשר לעם היהודי. אני בוודאי יכול להבין לליבם של מי שלא מעוניין לראות בארץ גורמים שזרים לתרבותנו ולאמונתנו. אך כל זמן שיש חוק במדינה זו מחובתו של בית המשפט לאכוף אותו וליישם את הוראותיו. חוק השבות במתכונתו הנוכחית אינו מאפשר את מרחב התמרון שמגלה בית המשפט בפסיקתו החדשה שאליה התייחסתי, ומדובר בחקיקה שיפוטית לכל דבר ועניין בדגש על צמצום זכויות הפרט. לדעתי, מדובר בפסקי דין שגויים שניתנו בלא כל עיגון במצב הנורמטיבי ששורר בישראל. אם המדינה אינה רווה נחת מחוק השבות, תמיד פתוחה לה הדרך להביא לתיקונו. אך כל עוד לא שונה החוק, לדעתי, ידיו של בית המשפט בהקשר זה כבולות והוא אינו רשאי לפרש את החוק באופן העומד בסתירה חזיתית ללשונו.

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

למאמרים ברוסית לחצו כאן

שינוי גודל גופנים