רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

פסק דינו של בית המשפט המחוזי משנת 2014 מרסן את פועלה של רשות האוכלוסין ומחייב אותה לנהוג בשקידה יתרה ובזהירות רבה לפני הפסקת ההליך המדורג

 

אנו עוסקים תדיר בנושא הסדרת מעמד לבני זוג זרים של אזרחי המדינה, ומעת לעת נדרשים לסוגיית כנות הקשר, שהיא השאלה העיקרית שנבחנת על-ידי משרד הפנים תוך כדי ההליך המדורג.

כפי שציינו לא אחת, אמצעי הבדיקה החשוב ביותר שעומד לרשות משרד הפנים הוא ראיון כנות הקשר, אותו שימוע שעוברים בני הזוג, בנפרד, במטרה לברר אם אכן מערכת היחסים שעליה הם מצהירים כנה ומצדיקה מתן מעמד לבן הזוג הזר.

מי שאמור לבחון את ממצאי הראיון, קרי ללמוד תשובות בני הזוג לשורה של שאלות ולערוך השוואה ביניהן, הם נציגי רשות האוכלוסין. בידי אותו נציג מסורה סמכות רחבה מאוד, ולהתרשמותו מהראיון חשיבות גדולה, כמעט מכרעת, על גורל הבקשה. אם התרשמותו שלילית, התיק יועבר לבחינה על-ידי ועדה לשכתית, אך בגדול, על פי רוב הוועדה הלשכתית תאמץ את מסקנות הנציג, ולא את גרסת בני הזוג.

אם משרד הפנים אינו מאמין לבני הזוג, הוא מוציא מלפניו מכתב סירוב והפסקת ההליך, ודורש מבן הזוג הזר לצאת מישראל בתוך מספר שבועות. במקרים גבוליים, כאשר נציגי רשות האוכלוסין מטילים ספק בכנות הקשר אך עדיין אינם בטוחים כי אכן מדובר במערכת יחסים פיקטיבית, נוהג משרד הפנים לערוך ראיונות נוספים ובמקרים מסוימים להתנות את המשך ההליך בהפקדת ערבות כספית.

אך כאמור לממצאי הראיונות משקל גדול מאוד, אולי גדול ביותר, בכל הנוגע לראיות לכנות הקשר שמובאות לפתחה של רשות האוכלוסין. אך מה אפשר לעשות אם משרד הפנים אינו מאמין לבני הזוג בגלל בעיות כאלה ואחרות שמתעוררות במהלך הראיונות?

דעו כי לא תמיד פירוש הדבר שלזוגיות שלכם אין סיכוי בישראל. משרד הפנים מרבה לגבש מסקנות נמהרות מדי בעבודתו, ועורכי דין העוסקים דרך קבע בדיני הגירה, אזרחות והסדרת מעמד בישראל לעתים מצליחים לשנות את הגזרה באמצעות פנייה מתאימה וניהול מערכה בערכאות המשפטיות.

 

פסק דין נוני

דוגמה לכך בפסק דין ישן, משנת 2014, של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. באותו עניין דובר על "פרק ב'" של אזרח ישראלי ונתינת הפיליפינים שניהלו זוגיות וקשר של חיים משותפים ושביקשו להסדיר את מעמדה של בת הזוג בישראל מכוח אותו קשר.

משרד הפנים התרשם לשלילה מהתשובות שמסרו בני הזוג במספר ראיונות שנערכו להם. מהראיונות עלה כי האישה אמנם מכירה את הורי הגבר אך אינה נוהגת לבקר אותם יחד עם בן זוגה; כי הישראלי אינו יודע כמה כסף שולחת האישה לקרוביה בפיליפינים ואינו מעוניין לפגוש את ילדיה של זוגתו שחיים בפיליפינים; כי בני הזוג ערכו הפרדה רכושית מלאה, כי לכל אחד מהם חשבון בנק משלו וכי לרוב אינם נוהגים לבלות ביחד.

משרד הפנים הסיק ממצאים אלה כי מדובר בקשר של אינטרסים, ולא במערכת יחסים זוגית. אלא שכאשר לאחר מספר גלגולים בערכאות משפטיות שונות הגיעו בני הזוג לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, התרשמותה של השופטת מרים סוקולוב הייתה שונה מזו של המדינה.

סוקולוב הזכירה למשרד הפנים כי לא ניתן להחיל על כולם תבנית אחת ויחידה של מערכת יחסים זוגית. השופטת ציטטה מפסק דין אחר: "ההגדרה המילונית של הביטוי קשר הינה 'יחס של קרבה, שיתוף'… הגדרת הפועל כן הינה 'גלוי לב שאינו מסתיר את האמת, נכון'…שילובם של השניים 'קשר כן', בהקשר שלפנינו, יוליד יחסים גלויי לב ואמיתיים של קרבה ושיתוף. המשיב עומד על כך שמערכת היחסים בין בני הזוג נועדה להקנות לעותרת מעמד בישראל בתמורה לעבודות משק הבית. מערכת היחסים בין בני הזוג כאן עומדת במבחן מזה זמן, ואף תעמוד במבחן במהלך השנים של ההליך המדורג. לא אחטא לאמת אם אומר כי מערכות יחסים בין בני זוג מבוססות, רובן ככולן, על מניעים, אינטרסים, כאלו ואחרים הנסמכים, בין היתר, על תלות המתקיימת בין הצדדים ועל תמיכה הדדית – מה גם שעסקינן באנשים בוגרים שעברו מזה זמן את גיל 18. עדיין אין בכך כדי לשלול את הקשר ולהכתירו כקשר שאינו כן."

בית המשפט הסביר כי מדובר בבני וזוג מבוגרים שאין לצפות מהם כי ינהלו קשר שעונה לסטנדרטים של בני זוג צעירים. התרשמותה הכללית של השופטת סוקולוב מתשובות בני הזוג בראיונות הייתה דווקא כי בבירור ניכר שמדובר במערכת יחסים זוגית. אכן, לא היה מענה לכל שאלה ולא הייתה התאמה מושלמת בין תשובות המרואיינים, אך כאמור בנסיבות העניין לא היה זה סביר לצפות מהם את שציפה משרד הפנים.

 

ישנם אמצעים נוספים, לא רק ראיון כנות הקשר

בנסיבות אלה, כאשר על פני הדברים בנקל ניתן היה להתרשם שמדובר בבני זוג לכל דבר, בית המשפט סבר כי היה על משרד הפנים להשתמש בכלים נוספים לשם בדיקת כנות הקשר, ולא לסמוך את ידיו אך ורק על הראיונות. כך השופטת סוקולוב: "יצוין כי בידי המשיב אמצעים רבים נוספים מלבד הראיונות האישיים לבחינת כנות הקשר של זוג המצוי בהליך המדורג, כגון עריכת ביקור ו/או תצפית על הבית, יצירת קשר טלפוני עם האנשים שכתבו מכתבים בנוגע להיכרותם עם העותרים ואפילו זימון העדים הפוטנציאליים ללשכה למפגש אישי. לו היה נוקט המשיב בהליך זה ומצליח להוכיח  לדוגמא באמצעות ביצוע ביקור פתע בבית כי העותרת אכן משמשת דה-פקטו אופר בביתו של העותר הרי שהדברים היו נראים אחרת".

לשיטת בי המשפט, בעניין זה היה על משרד הפנים לבחון את הממליצים של המבקשים, לערוך ביקור פתע לבני הזוג, לזמן עדים ללשכה וכיוצא באלה, והימנעותו מלעשות כן מהווה פגם חמור היורד לשורשו של העניין.

בית המשפט קיבל את העתירה, ביטל את החלטת המדינה, הורה למשרד הפנים להחזיר את בני הזוג להליך המדורג תוך קיצור פרק הזמן שארכו ההליכים המשפטיים. עוד המדינה חויבה בתשלום 15,000 שקלים לבני הזוג בגין הוצאות משפט.

[36010-01-12]

מאת  עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

מי זכאי לקבלת מעמד בישראל?

פער גילאים אינו נימוק לתקיעת הליך הסדרת מעמד

בית המשפט חייב את המדינה לתת מעמד מטעמים הומניטריים

משרד הפנים לא מאמין? בית המשפט חושב אחרת

משרד הפנים סירב להנפיק אשרת כניסה; בית המשפט התיר

בית המשפט חייב את משרד הפנים לתת מעמד לאלמן של אזרחית ישראל

משרד הפנים: ישנים בחדרים נפרדים? משמע מדובר בקשר פיקטיבי

משרד הפנים שלל אשרת שהייה מתושב זר שבן זוגו הישראלי נפטר? לפעמים יש מה לעשות

מאמרים בנושא בשפה הרוסית-   כאן

 

שינוי גודל גופנים