נוהל 5.2.0036 של רשות האוכלוסין וההגירה מאפשר לאזרח ישראלי המשרת בצה"ל — או ששוחרר משירות סדיר — להביא את הוריו לישראל ולהסדיר להם מעמד של תושב ארעי, שיכול בהמשך להפוך לתושבות קבע ולאזרחות.
הזכות עומדת לחייל שגויס לתקופה העולה על 18 חודשים ושירת לפחות שנה בפועל. ההורים מקבלים תחילה רישיון ישיבה ארעי לשנה, שמוארך מדי שנה לאורך ארבע שנים — ובתומן ניתן להגיש בקשה לתושבות קבע, ושנה לאחר מכן — לאזרחות.
ההליך כרוך בהכנת תיק מסמכים מקיף, עמידה בלוחות זמנים מוגדרים, ובקיום מרכז חיים בישראל — של החייל ושל ההורה כאחד.
1. למה בכלל קיים נוהל כזה
אין צריך לומר ששירות בצה"ל מהווה חלק אינטגרלי מהחיים בישראל. חלק לא מבוטל מהחיילים הם עולים חדשים שהוריהם נשארו מאחור. מבחינתם, הגיוס של הבן או הבת הוא לא רק אירוע משפחתי אלא גם רגע שמדגיש את המרחק. הם לא שם.
עבור מצבים כאלה גיבשה רשות האוכלוסין וההגירה את נוהל 5.2.0036. הרעיון פשוט: אזרח ישראלי שמשרת בצה"ל, או שכבר שוחרר, יכול להביא את הוריו לגור לצידו בישראל — גם אם אין להם עילה עצמאית לעלייה.
חשוב להבין: לא מדובר בקבלת מעמד מכוח חוק השבות או איחוד משפחות קלאסי בין בני זוג. תנאי הפרוצדורה מוגדרים ומפורשים, קיימת דרישה למסמכים ספציפיים, ושיקול הדעת של הפקידים מוגבל על פי רוב לדרישות הנוהל.
2. מי זכאי — ומה התנאים
החייל חייב להיות אזרח ישראלי — לא תושב קבע, לא בעל מעמד ארעי, אלא אזרח. עליו לשרת שירות סדיר בצה"ל — גיוס לתקופה של יותר מ-18 חודשים ולפחות 12 חודשי שירות בפועל עד למועד הגשת הבקשה — כהגדרת שירות סדיר בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב) מ-1986. מעמדו האזרחי של החייל המזמין צריך להיות ברור: אם אזרחותו נתונה לבירור או בהקפאה כלשהי, משרד הפנים לא יישם את הנוהל (אם כי עורך דין המתמחה בתחום יוכל לסייע כאן).
הנוהל מתייחס להורים ביולוגיים בלבד. על ההורה להתגורר מחוץ לישראל בעת הגשת הבקשה — זהו תנאי, אך יישומו בפועל לא תמיד חד-משמעי. אם להורה המוזמן עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור בישראל, הבקשה תידחה.
יתרון משמעותי של הנוהל לעומת נוהל הורה קשיש ובודד: נוהל הורה לחייל לא מונה סף גיל. כמו כן אין בנוהל זה מגבלה לגבי הורים שיש להם ילדים נוספים בחו"ל.
הנוהל לא מאפשר להורה המוזמן להקנות מעמד לאדם אחר.
3. השעה דוחקת: מועדים שאסור לפספס
כל עוד החייל בשירות סדיר, אפשר להגיש בקשה בכל שלב לאחר שהשלים 12 חודשי שירות. לאחר השחרור — המצב מורכב יותר. הנוהל קובע שהתקופה שבמהלכה אפשר להגיש בקשה לאחר השחרור שווה לתקופת השירות עצמה. שירת 18 חודשים? יש עוד 18 חודשים מיום השחרור. שירת 24 חודשים? עוד 24 חודשים. התקופה המקסימלית מעת השחרור מצה"ל שבמהלכה ניתן להגיש בקשה לפי הנוהל היא 64 חודשים.
הסדרת מעמד בישראל:
עד סוף שנת 2020 הנוהל לא כלל הגבלה מסוג זה: כל מי שסיים שירות סדיר בצה"ל — גם עשרים שנה קודם — הוסיף לאחוז בזכות. כיום כאמור קיימת מגבלה ביחס למועד השחרור.
4. התיק: מה צריך ואיך מגישים
הבקשה מוגשת באופן מקוון לפי הקישור הבא: https://auth.govforms.gov.il/mw/forms/ApplicationStatusParent@piba.gov.il?gbxid=0
אם הגשה מקוונת לא אפשרית מסיבה כלשהי, יש לפנות ללשכת מינהל האוכלוסין הקרובה — לחלון המודיעין — להסביר את הבעיה ולבקש סיוע בקביעת תור.
מצד החייל: תעודת זהות ואישור שירות. חייל בשירות פעיל מקבל אישור מקצין העיר; מי שכבר שוחרר מגיש תעודת שחרור שמפרטת את משך שירותו הסדיר.
עיקר הכובד הוא במסמכי ההורה. קודם כל תעודת לידה מקורית — מאומתת כדין ומתורגמת לעברית. חריג: תעודות ממדינות חבר העמים שהונפקו לפני 1998 לא טעונות אימות. שרשרת המסמכים עשויה להיות ארוכה: תעודת הלידה עצמה, תיעוד של כל שינויי שם לאורך השנים, תעודת הלידה של החייל כהוכחה לקשר המשפחתי — הכל במקור, עם אימות מתאים ותרגום נוטריוני. מסמך שהוגש ללא אימות כדין נחשב כאילו לא הוגש — והבקשה נדחית.
חובה גם להגיש תעודת יושר שהונפקה בחצי השנה האחרונה. אם שהה ההורה תקופה ממושכת במדינה שלישית — נדרשת תעודת יושר גם משם ובנוסף תעודה על מצב אישי. לאזרחי מדינות מסוימות ייתכן שיידרשו גם תעודה פדרלית וגם תעודה אזורית.
בנוסף על ההורה המוזמן לחתום בפני קונסול ישראל על תצהיר שהוא מודע ומסכים לכך שמעמדו בישראל לא יפתח דרך לאף קרוב משפחה אחר.
אחרי הגשת הבקשה נציג רשות האוכלוסין בוחן אותה מכמה כיוונים: היסטוריית כניסות ויציאות של ההורה, סירובים קודמים, הגבלות ביחס לחייל, ואם ההורה הוא אזרח ישראלי לשעבר — הבקשה תידחה. אם מדינת מוצאו של ההורה מוגדרת כמדינת אבחון, עוברים פרטיו לגורמי ביטחון ואין החלטה לפני קבלת המלצתם
אם התיק חסר — מקבל המגיש רשימה של מסמכי השלמה תוך 45 ימים עם אפשרות להארכה של 45 יום נוספים. אם גם אז לא הושלם — הבקשה תידחה והתיק ייסגר.
5. ארבע שנים לתושבות קבע
בפתח ההליך (לאחר בירור ואישור הבקשה) יקבל ההורה המוזמן רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 לשנה. בכל שנה יש להאריכו — בהתייצבות אישית של החייל וההורה יחד, לא יאוחר מ-3 חודשים לפני פקיעת התוקף. בסך הכל שוהה ההורה במעמד זה ארבע שנים.
ההארכה אינה נעשית באופן אוטומטי. בכל פעם בוחן הפקיד שמרכז החיים של שניהם — החייל וההורה — הוא בישראל: הם מתגוררים פה, הקשר ביניהם ממשיך, והשירות הצבאי נמשך או הסתיים כשורה. עוד על החייל המזמין וההורה המוזמן לעמוד לכל אורך ההליך במבחן מרכז החיים ולא להיעדר מהארץ יותר מחודשיים בשנה.
חייל שהשתחרר עקב מחלה, החמרת מחלה או פציעה במהלך שירותו — נחשב כמי שהשלים את שירותו, ומעמד הורהו אינו נפגע. שחרור מטעמי משמעת, השתמטות או הרשעה בדין — שולל את האפשרות להאריך את מעמד ההורה, והחלטה סופית במקרים כאלה מתקבלת ברמת ראש דסק איחוד משפחות במטה.
בתום ארבע שנות א/5 אפשר לבקש שדרוג אל המעמד לתושבות קבע. שנה לאחר מכן — לבקש אזרחות. החוק לא מחייב לוותר על אזרחות קודמת בנסיבות אלה.
6. לסיכום
נוהל הורה לחייל מזמן אפשרויות שלא קיימות באף מסלול אחר: באמצעותו ניתן להקנות מעמד של קבע לשני ההורים, ללא מגבלת גיל, עם נתיב ברור לאזרחות.
אבל על המבקשים לעמוד בשורה ארוכה של דרישות, תנאים ומועדים, וזה מחייב תכנון, דיוק והתמצאות.
איך להתמודד עם משרד הפנים:
עו"ד ארתור בלאייר
הסדרת מעמד בישראל ואזרחות ישראלית
חבר בוועדת הגירה בלשכת עורכי הדין