בית הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון אינם נוטים להוציא צווים ארעיים וצווי ביניים המורים למשרד הפנים לחדש או להאריך לזרים רישיונות ישיבה תוך כדי ההליך המשפטי, אך ישנם חריגים

הליכים משפטיים נגד משרד הפנים ורשות האוכלוסין בנושאי אשרות ומעמד אורכים זמן רב, לעתים 6-5 שנים. בתוך כך אותם זרים שבעניינם מתנהלים עררים וערעורים תוהים לגבי מעמדם החוקי בארץ בתקופת ניהול המשפט, האם הם מורשים לעבוד בישראל, האם זכאים לתנאים סוציאליים כלשהם, ובראש ובראשונה לביטוח רפואי במסגרת קופת חולים, האם יש ביכולתם לצאת את גבולות הארץ ולחזור ועוד.

הניסיון מדבר על הבחנה עיקרית שעורכים בתי המשפט בין צווי מניעה, היינו צווים שמורים למדינה להימנע מנקיטת הליכי אכיפה והרחקה כנגד אותם זרים שמנהלים הליכים משפטיים עד לסיום ההליך, לבין “צווי עשה”, קרי צווים שמורים למשרד הפנים להנפיק או להאריך לזר אשרה שבוטלה. בעוד צווי מניעה ניתנים בקלות יחסית, לעתים בכפוף להפקדת ערבות כספית, הרי שצווי עשה ניתנים במשורה. עע”מ 1720/10 צ’לפן נדג’דה נ’ מינהל האוכלוסין – משרד הפנים, פסקה 9 להחלטה (מיום 8.10.10);  עע”מ 7403/10 בלינט נ’ משרד הפנים, פסקה 8 לפסק הדין (מיום 3.12.12); עע”מ 2120/12 ברודניק נ’ משרד הפנים, פסקה 7 להחלטה (מיום 23.4.12).

ההיגיון שמנחה את הדיינים (בבית הדין לעררים) והשופטים נעוץ בחשש לגרום נזק בלתי הפיך לזר שיורחק מישראל בטרם מוצה ההליך המשפטי בעניינו. אותו חשש ניתן לנטרל על-ידי השארתו של הזר בארץ באמצעות צו המונע הליכי אכיפה והרחקה. אולם מנגד בתי הדין והמשפט אינם ממהרים לכפות את שיקול דעתם על הרשות ולהורות על חידוש או הנפקת אשרות עבודה (ב-1), שהייה ארעית (א-5) או רישיונות לישיבת קבע, לאחר שאלה בוטלו על-ידי משרד הפנים ומתנהל הליך משפטי בסוגיית הביטול.

ובכן, בתי המשפט והדין כאמור אינם ממהרים להוציא צווי עשה, אך ישנם חריגים לכלל זה. חריג ראשון מדבר על נסיבות הומניטריות מיוחדות שמצדיקות סטייה מהכלל. בדרך כלל הכוונה למחלה קשה שמאובחנת אצל הזר מבקש המעמד שדורשת טיפול רפואי, טובתם של קטינים ועוד. חשוב להבין שגם במקרים מורכבים וקשים מעין אלה המדינה תמיד מתנגדת למתן צו עשה ועורכי הדין המייצגים את המבקשים חייבים לגלות הרבה תושייה והבנה בדין כדי להתגבר על המשוכה.

חריג נוסף קשור להתנהלות בלתי סבירה של המדינה שפועלת בניגוד לנהלים מפורשים של משרד הפנים ומבטלת לזר את אשרתו או רישיון הישיבה שלו בניגוד לדין. סיטואציה זו מתרחשת תדיר בכל הנוגע ליישום נוהל הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים שמשרד הפנים לעתים קרובות מדי פועל בניגוד להוראותיו המפורשות ומבטל לזרים את רישיונות הישיבה שלא כדין. במקרים כאלה כאשר עורך הדין שמצוי בנהלים מעמיד את הרשות על שגיאותיה בבית הדין או בבית המשפט, יש ביכולתו להביא לחידוש רישיון עד לתום ההליך המשפטי.

לדוגמה, בהליך שהתנהל ביולי 2017 בבית המשפט לעניינים מנהליים (28969-04-17) דובר על הסדר שהושג בין המערערים למדינה שעל-פיו המדינה התחייבה להעביר את הבקשה לוועדה ההומניטרית ולהאריך למבקשת הזרה את ארת א-5 עד למתן החלטה בבקשה. אלא שכאשר במשך תקופה ארוכה מאוד לא הגיעה כל החלטה והזרה התייצבה בלשכה האזורית של רשות האוכלוסין לשם הארכת האשרה שלה, בישרו לה שלמעשה ההחלטה ניתנה מזמן, שמדובר בהחלטת סירוב ושעליה לעזוב את הארץ תוך 14 ימים.

גם ערר לבית הדין לעררים לא הועיל. רק כאשר ערערה הזרה על פסק דינו של בית הדין לעררים לבית המשפט לעניינים מנהליים נוכח השופט שמשרד הפנים פעל שלא כדין, לא המציא למבקשת בזמן את החלטת הסירוב ובתוך כך קיפח את זכותה להשיג על ההחלטה תוך שמירה על המעמד שלה. באותו מקרה בית המשפט התערב (27.7.17) והורה למדינה להחזיר לאישה את אשרת א-5 שלה.

במקרה אחר שנדון בבג”ץ באוקטובר 2006 בית המשפט הוציא צו עשה שחייב את המדינה במתן א-5 לזר עד לתום ההליכים המשפטיים שהיה במצב רפואי מאוד קשה (7937/06).

בבקשת רשות ערעור שנדונה בבית המשפט העליון בדצמבר 2008 (10948/08) בית המשפט התחשב בעובדה שאותו זר שהה בישראל תקופה ארוכה בהתאם לרישיונות ישיבה תקפים ושבידו עילה טובה להצליח בהליך – וחייב את המדינה לאפשר לו לעבוד בישראל עד למיצוי ההליך המשפטי ברישיון ב-1.

בתיק שנדון בשנת 2010 בבית המשפט לעניינים מנהליים (4398-03-10) בית המשפט הוציא צו עשה וחייב את משרד הפנים להנפיק למערער רישיון עבודה ב-1 בהתחשב בהתמשכות ההליכים בעניינו.

גם בית הדין לעררים, שהוא הערכאה המשפטית הנמוכה ביותר שמוסמכת לדון בשאלות של מעמד בישראל, נכון לפעמים להוציא צווי עשה. כך היה בדצמבר 2015 בערר 2478-15, וכך אירע בערר 1297-14 מיום 2.7.14, ששם השיקול העיקרי שהנחה את בית הדין במתן ב-1 לזר היה טובתו של קטין אזרח ישראלי שהזר צריך היה לשלם לו מזונות.

חשוב להבין שניתן להתמודד ביעילות עם סירובים של משרד הפנים ורשות האוכלוסין רק בעזרת עורך דין שמצוי לחלוטין בתחום דיני אשרות, מעמד, אזרחות, מעמד הומניטרי, מיצוי זכויות שבות ועד, ועוסק בכך יום ביומו.

3301-18

 
ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

מאמרים נוספים בנושא:

“ויזה הומניטרית” ומעמד בישראל מטעמים הומניטריים

בן הזוג נפטר? כיצד שומרים על המעמד בישראל?

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

מאמרים ברוסית

כדי לשלוח

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏
mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים