רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

רשות האוכלוסין רואה בכל ריב בין בני זוג המצויים בפרוצדורה של איחוד משפחות עילה מוצקה להפסקת ההליך ולגירוש בן הזוג הזר מהארץ. אך בית המשפט חושב אחרת.

 

סיטואציה שגורה למדי בתחום הסדרת מעמדם של זרים בישראל מכוח קשר זוגיות: בני הזוג רבים, הישראלי פונה למשרד הפנים, מתלונן על בן זוגו הזר ומבקש להפסיק את ההליך. ישנם אפילו מקרים של אלימות במשפחה שבעקבותיה מוגשת פנייה מהישראלי למשרד הפנים בבקשה לגרש את הזר. אך עם שוך הסערה ולאחר שבני הזוג משלימים הם חוזרים למשרד הפנים ומבקשים שלא לנקוט כל אמצעי נגד הזר ולמעשה להתעלם מהתלונות.

אלא שמשרד הפנים לא רואה בכך זוטי דברים וריבים לגיטימיים בין בני זוג. מבחינתו עצם הגשת תלונה במשטרה או במשרדי רשות האוכלוסין מעידה על הפסקת היחסים או על "היעדר כנות הקשר הזוגי", שכך או כך מהווים עילה לגירוש הזר מישראל.

בעוד הגשת תלונה על בן הזוג במשרד הפנים או שיתוף במהלך ראיון תקופתי בשאלת כנות הקשר על פי רוב די בה כדי  להביא לתוצאות דרמטיות ולעתים לחבל בהליך, הרי שלתקן את המצב ממש, אבל ממש לא קל. בהקשר זה לא כל-כך מסייעות תחינות ובקשות להתעלם מהתלונות, גם אם אלה באות מצד המתלונן הישראלי. משרד הפנים גוזר את מסקנותיו, ומי שאינו מיוצג על-ידי עורך דין שמצוי בתחום לרוב לא יצליח להתעמת עם הרשות ולשכנע את הגורמים הרלוונטיים, כולל בתי הדין והמשפט אם צריך, כי הקשר הזוגי שריר וקיים וכי אין כל הצדקה לביטול ההליך המדורג.

מקרה דומה אירע אצל מרב וילנה (שמות בדויים), נתין גאורגיה ואזרחית ישראל שנישאו לפני למעלה מעשור ומאז מצויים בהליך של איחוד משפחות. חיי הזוגיות של מרב וילנה ידעו מריבות ואפילו אלימות מצד הגבר הזר, שבעקבותיה הוגשו נגדו כתבי אישום והוא אף נאסר לפרק זמן לא ממושך. גם במקרה זה בת הזוג סיפרה למשרד הפנים על הבעיות, שלוש פעמים, אך לימים פנו השניים לרשות האוכלוסין וביקשו לחזור בהם ולא לפגוע בהליך הסדרת המעמד.

אלא שבקשותיהם לא נשמעו והרשות ניצלה הזדמנויות רבות כדי להפסיק להם את ההליך, ולא אחת נדרשה לבני הזוג התערבות מצד עורכי דין ופניות לבתי המשפט כדי למנוע את הנורא מכל מבינתם – הרחקתו של מרב מישראל.

בשנת 2015, אחרי 7 שנים של הליך איחוד המשפחות שבו היו מצויים בני הזוג, משרד הפנים הפסיק את ההליך והורה למרב לעזוב את הארץ בתוך שבועיים. ערר פנימי לרשות וערר נוסף שהוגש לבית הדין לעררים נדחו. בני הזוג לא ויתרו וערערו לבית המשפט לעניינים מנהליים. השופט אלי אברבנאל שנדרש לנסיבותיו הסבוכות של התיק בסופו של דבר קיבל את הערעור ומנע מהמדינה לגרש את מרב.

השופט אברבנאל הסביר בפסק דינו (26.6.18) את המובן מאליו – שריבים ומשברים בזוגיות אינם בהכרח מלמדים על הפסקה של הקשר הזוגי או על פיקטיביות שלו: "משברים בחיי הנישואין, גם בדרגת החומרה שלפנינו, אינם מעידים בהכרח על כך שהקשר בין בני הזוג אינו אמיתי. דגש ששמה המערערת על הצד הכלכלי של חייה עם המערער, גם הוא אינו מעיד בהכרח על כך שמדובר בקשר נישואין "פיקטיבי" שמטרתו "נוחות" בלבד. את יסוד "כנות הקשר" שבנוהל יש לפרש כדרישה לקיומם של סממנים חיצוניים, המעידים על מחויבותם של שניים לקשר זוגי קרוב וארוך טווח. טיבם של הסממנים הוא עניין אינדיווידואלי, העשוי להיות מושפע מאישיותם של בני הזוג, מגילם, ומגורמים נוספים. קשר בין בני זוג בגילם של המערערים, אשר החליטו לחלוק ביחד את חייהם וכתוצאה מכך נישאו זה לזו ומתגוררים תחת קורת גג אחת, עשוי לעמוד במבחן כנות הקשר שבנוהל האמור אף אם יש בצדו גם מרכיב של נוחות וכדאיות…"

יש בפסק הדין גם התייחסות חשובה לשיטה של נציגי משרד הפנים לחרוץ גורלות רק על בסיס מה שמכונה "התרשמות שלילית" בלי ראיות מוחשיות שעשויות להצדיק את ההחלטה. כך השופט: "בהחלטה נטען בנוסף כי המשיב ביסס את החלטתו גם על "התרשמותו" השלילית מהראיונות שקיים למערערים. ואולם טענה זו נותרה כללית ובלתי מנומקת. מובן כי התרשמות שלילית אינה בבחינת "מילת קסם", וכי יש לבסס ממצא כאמור בדוגמאות ממשיות – דבר שלא נעשה במקרה שלפנינו. משבחר המשיב לבסס את החלטתו על תלונותיה האמורות של המערערת, נזנחו כיווני בדיקה נוספים, ובהן בדיקה של 11 הפניות האמורות שהוגשו על ידי מכריהם של בני הזוג. המשיב רשאי ואף חייב להטיל ספק בדבריהם של מקורבים לבני הזוג ולא לקבלם כמות שהם. ואולם המשיב בחר שלא לבחון את האמור בפניות אלה ולא זימן לראיון אף לא אחד מכותביהן."

פסק הדין מבטא גישה שיפוטית מאוזנת ושקולה. שלא כבמקרים רבים, בפרשה זו בית המשפט לא נמנע מלבקר את שיטות העבודה של משרד הפנים ואת הקלות הבלתי נסבלת שבה פקיד חורץ גורלות של בני אדם מבלי לראות את התמונה הכוללת ומבלי להתייחס לכל המארג הראייתי הקיים בתיק. כן ירבו.

20884-01-18

עו"ד  ארתור בלאייר 

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

מאמרים בנושא בשפה הרוסית – כאן

שינוי גודל גופנים