בית המשפט המחוזי קבע: אם משרד הפנים מסרב בקשה למתן מעמד להורה קשיש של אזרח ישראלי בגלל קיומם של ילדים נוספים בחו”ל, ומוכח שהקשר עם אותם ילדים ניתק, על המדינה לבחון את הבקשה לפי נוהל הורה קשיש ולא לפי נוהל הומניטרי כללי

הורים זרים לאזרחי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם אינם זכאים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית מכוח זיקה ליהדות.

אך משרד הפנים מחויב לבחון בקשות כאלה לפי נוהל ייעודי – “נוהל הטיפול במתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי” (מס’ 5.2.0033), וכאשר הבקשה עונה לכל הקריטריונים הקבועים בנוהל, זכאי ההורה המוזמן לקבל מעמד בישראל. תחילה יינתן לו רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2, לאחר מכן רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, אחר-כך ישודרג הרישיון לארעי מסוג א/5, ולבסוף, ובכפוף לעמידה ביתר תנאי הנוהל, זכאי ההורה הקשיש לקבל מעמד של תושב קבע בישראל.

אמות המידה של נוהל הורה קשיש

הקריטריונים של הנוהל:

  • איחוד משפחות זה, בין ילדים להורים, מתאפשר רק בתנאי שהילדים אוחזים באזרחות ישראלית. כל מעמד נמוך מזה, כגון רישיון לישיבת קבע, רישיון לישיבת ארעי (א/5), רישיונות ביקור למיניהם, רישיון תלמיד, מומחה, מבקש מקלט וכיוצא באלה – לא עונה לקריטריונים של הנוהל ולא יזכה את ההורה המוזמן במעמד בישראל.
  • לא זו בלבד שלבן או לבת צריכה להיות אזרחות ישראלית, אליהם גם להיות תושבי ישראל. התושבות נקבעת לפי מרכז חיים, לכן אם הבן או הבת אוחזים באזרחות ישראלית אך בפועל מרכז חייהם נמצא בחו”ל, משרד הפנים לא יאשר את הבקשה וההורה לא יוכל לקבל מעמד בישראל.
  • מעמדו האישי של ההורה המוזמן צריך להיות “פנוי”. במילים אחרות, על ההורה הקשיש המוזמן להיות רווק, רווקה, גרוש, גרושה, אלמן או אלמנה. כל מעמד משפחתי אחר אינו עומד בקריטריונים ולא יזכה את ההורה במעמד בישראל.
  • אם אזרח ישראלי מבקש להקנות מעמד לאמא שלו במסגרת נוהל הורה קשיש, עליה להיות לפחות בת 62, אם מבוקש להזמין זר שהוא אב לאזרח ישראלי, גילו המינימלי של האב צריך להיות 64. הורה מוזמן שגילו נמוך מהאמור בנוהל אינו זכאי למעמד מכוחו, ורק בנסיבות הומניטריות חריגות ניתן יהיה לטעון למעמד בישראל.
  • קיומו של עבר פלילי או תיקים פליליים פתוחים אצל ההורה המוזמן הזר הנו חסם, ומשרד הפנים עלול לדחות את הבקשה בשל כך. אך במקרים המתאימים עורך דין שמתמחה בענייני משרד הפנים יוכל לחייב את הרשות, לרוב לא בלי סיוע של בית הדין לעררים או בית המשפט לעניינים מנהליים, לבחון ולקבל את הבקשה.
  • בהתאם לנוהל, על ההורה הזר המוזמן להימצא בחו”ל בעת הגשת הבקשה. אם במועד הגשת בקשה לפי נוהל הורה קשיש נמצא ההורה בישראל ושוהה בארץ שלא כדין מעבר ל-6 חודשים, משרד הפנים יסרב לקלוט ולטפל בבקשה ויתנה את הטיפול בה ביציאת ההורה מהארץ. במקרים המתאימים יוכל עורך דין מומחה למשרד הפנים לשכנע את המדינה שלא לעמוד על תנאי זה ולמנוע יציאה של ההורה מהארץ.
  • אם להורה הקשיש המוזמן ילדים נוספים שחיים מחוץ לישראל, אינם זכאים למעמד בישראל לפי הנוהל ומשרד הפנים ידחה את הבקשה.

נוהל הורה קשיש וילדים נוספים בחו”ל

התנאי האחרון, של היעדר ילדים נוספים בחו”ל, הוא החסם העיקרי שעומד בפני משפחות רבות ומונע מהם להתאחד. כאמור, מקרה כזה חורג מתנאי הנוהל ואינו מזכה את הילדים המזמינים בזכות להקנות מעמד בישראל להוריהם.

אולם ישנם מקרים רבים שבהם לא נשמר או מתנתק קשר בין הורים לילדים הנוספים בחו”ל, וההורים לא יכולים להיתמך על-ידם ולסמוך על עזרתם. לרוב מדובר במצבים שבהם הילדים סובלים ממחלות קשות, חסויים, נעדרים או מרצים עונשי מאסר בכלא.

אלא שהוכחה של ניתוק קשר כזה בין ההורה לבן או לבת היא משימה כבירה. לא ניתן להרים את הנטל ללא עורך דין, אך גם לא כל עורך דין יועיל כאן. רק עורך דין מומחה למשרד הפנים ואזרחות ישראלית ובעל ניסיון ובקיאות בפסיקה יידע כיצד לנטרל כל טענה של משרד הפנים וכל ניסיון להסיט את הדיון מדרך המלך; וכאלה יהיו למכביר במהלך המערכה.

העברת הטיפול למסלול הומניטרי כללי

אך אפילו אם עלה בידכם ובידי עורך הדין שלכם להשיג ראיות לניתוק הקשר בין ההורה לילד הנוסף, נכונה לכם הפתעה במשרד הפנים. המדינה עדיין תסרב לבחון את הבקשה ולהתעמק בה, ובתחילת הדרך מצפים לכם סירובים על הסף. אם אתם מיוצגים על ידי עורך דין מומחה למשרד הפנים ואזרחות ישראלית, הוא יידע להתמודד עם סירובים אלה ויכפה על משרד הפנים, לרבות באמצעות בית הדין לעררים ובית המשפט לעניינים מנהליים, לבחון את הבקשה ולא לדחותה על הסף.

אך בשלב השני משרד הפנים יודיע לכם ש”לפנים משורת הדין” הוא נכון להעביר את הבקשה לבחינה של הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. דעו כי במקרה זה הסיכויים שהוועדה תמליץ על מתן מעמד לאמא או לאבא שלכם – קלושים. אך אתם לא תדעו זאת וגם עורך דינכם לא יידע זאת, אלא אם מדובר במומחה למשרד הפנים ואזרחות ישראלית.

שעה שמשרד הפנים מנסה להעביר את הטיפול למסלול ההומניטרי הכללי ולהנחות את הוועדה ההומניטרית לבחון את הבקשה לפי הקריטריונים הכלליים, ולא לפי אמות המידה של נוהל הורה קשיש, על עורך הדין להתנגד לניסיון זה על אתר ולדרוש בחינה אך ורק לפי נוהל הורה קשיש. בהקשר זה רק מומחה לענייני משרד הפנים יכיר את הפסיקה המנחה (בראש ובראשונה, עניין יעקבלב 9353/10 ועניין סידורנקו 6754-04-20) שמבהירה כי במקרה שבו מוכח ניתוק הקשר בין ההורה לילד האחר, על משרד הפנים לבחון את הבקשה לפי נוהל הורה קשיש, ולא לפי הנוהל ההומניטרי הכללי.

אך כאמור עורך דין שאין זה תחום התמחותו הצרה לא יכיר פסיקה זו ולא יידע לחייב את משרד הפנים ללכת במסלול המתאים, שבסופו יש מעמד.

מאת ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

ערוץ יוטיוב ברוסית

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל לנין של יהודי

מעמד בישראל להורה מבוגר של אזרח ישראלי

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים