משרד הפנים ואשרת בן זוג: בית המשפט קבע כי משרד הפנים ובית הדין לעררים טעו בפרשנות הדין וחובה על המדינה לערוך לבני הזוג ראיון ראשוני

במאמר אחר כתבנו על אפשרות להסדרת מעמדו של בן זוג זר הנמצא בישראל ללא אשרה בתוקף. נזכיר שבהתאם להלכת אורן, שעליה דיברנו במאמר הקודם, אם נתין זר שוהה בישראל שלא כדין, קרי ללא רישיון ישיבה בתוקף, והוא מצוי בקשר זוגי כן ומשמעותי עם אזרח ישראלי ובני הזוג מעוניינים להסדיר את יחסיהם ואת מעמדו של הזר בארץ, זכותם לפעול כך בלא שהזר יצטרך לצאת את תחומי הארץ.

מדובר במקרים מורכבים בהגדרה ובהם התנגדות הרשות תהיה ניכרת, ועם זאת אם מטופל העניין על-ידי עורך דין מנוסה ומצוי במטריה של דיני מעמד בישראל, אזרחות ישראלית, הגירה ועוד, הזר יקבל תחילה רישיון ביקור ב2, לאחר מכן אשרה מסוג ב1 ולימים ניתן יהיה לשדרג את המעמד לארעי (א5) ואף לאזרחות.

אלא שלעתים המציאות מקדימה את פעולות בני הזוג וישנם מקרים שבהם יחידת האכיפה (“משטרת ההגירה”)  עוצרת את הזר השוהה בארץ בלא רישיון – לפני שבני הזוג עשו צעדים להסדרת המעמד מכוח יחסיהם – ופועלת להרחקתו.

הרחקה מישראל וסיבוכים בעתיד בניהול ההליך המדורג

לאחר השמת הזר במשמורת וקיום הליך מזורז בבית הדין לביקורת משמורת, בדרך כלל מוצא צו הרחקה ומשרד הפנים פועל להרחקת הזר מהארץ. במצב דברים זה, לאחר שבן הזוג מורחק מישראל, ניהול ההליך המדורג “בשלט רחוק” ייתקל בקשיים רבים.

משרד הפנים יזקוף לחובת בני הזוג את עובדת ההרחקה של הזר מישראל, ואופן הטיפול בכל בקשה, החל מבקשה לזימון תור לפתיחת תיק חיים משותפים או נשואים (אם בינתיים בני הזוג יינשאו בחו”ל), יהיה קשה ויתקל בהתנגדות החומר, בביטול, בחוסר התייחסות, באי-מתן מענה ועוד.

גם אם לבסוף ייקבע מועד לפתיחת תיק ותגישו את כל המסמכים הנדרשים להזמנת בן הזוג, הרשות תקשה ביחס לכל מסמך ומסמך. ועוד: עובדת הגירוש מישראל תשפיע גם על ההחלטה לגופו של עניין לגבי טיב הקשר ביניכם. משרד הפנים קרוב לוודאי לא יאפשר את כניסת בן הזוג לארץ לפני שיערוך לכם ראיון סימולטני (על כל מגרעותיו של הליך בעייתי זה), וגבוהים הסיכויים שגם אם תצלחו את הראיון, הרשות תתנה את פתיחת ההליך בהפקדת ערבות כספית ניכרת (עירבון).

כמובן שכל ההליך גם אורך זמן רב, ואם בדרך המדינה מסרבת את הבקשה ונדרש הליך משפטי, השלב הראשון עד לכניסה הפיזית של בן הזוג לארץ עלול להימשך שנה, שנתיים ואף יותר. כאמור, גם אם תינשאו בחו”ל לא יהיה בכך כדי לזרז את הטיפול.

ביטול צו ההחקה ומניעת גירוש

כאמור, מעצר והרחקה מישראל מסבכים משמעותית את הטיפול בהליך של הסדרת מעמד הזר בישראל מכוח קשר זוגיות, לכן צריך לעשות הכל כדי למנוע התפתחות כזו. מה ניתן לעשות?

כפי שאמרנו בעבר, הלכת אורן משנת 2006 מחייבת את משרד הפנים לבדוק טענות לזוגיות גם ביחס לזרים ששוהים בישראל שלא כדין. קרי, אסור למדינה לגרש זר הטוען לקיומו של קשר זוגי משמעותי עם אזרח ישראלית לפני שהטענה נבחנה כדבעי. אך לשם כך לא מספיק להעלות טענה לזוגיות, ועל בני הזוג להציג ראיות ממשיות לקיום הקשר.

אולם קשה מאוד לעשות זאת בתנאים שבהם בן הזוג הזר מצוי במעצר וחשוף בכל רגע נתון להרחקה מהארץ. הדבר למעשה בלתי אפשרי אם בני הזוג לא מיוצגים באותו מעמד על-ידי עורך דין מומחה בתחום שנוקט צעדים בהולים ואופרטיביים למניעת ההרחקה.

בית המשפט המחוזי ביטל את החלטת המדינה ומנע הרחקה

הפסיקה ממחישה את מורכבות הסיטואציה. עניין שנדון בפברואר השנה (10.2.20) בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב מדגים, ולא בראשונה, שגם רשות האוכלוסין וגם בתי הדין לעררים לעתים לא מוכנים ליישם את הלכת אורן, היינו את החובה לכבד את הזכות למשפחה, וטועים בפרשנות הדין.

באותו מקרה דובר על נתינת רוסיה ילנה שנכנסה לישראל בשנת 2018 ונשארה בארץ לאחר שאשרתה פקעה. ב-2019 היא הכירה את בועז, אזרח ישראלי (כל השמות שונו), ומסוף 2019 בני הזוג חיים יחד כידועים בציבור ומנהלים משק בית משותף. נכון לסוף 2019 בועז היה בסיומו של הליך גירושין ארוך ומורכב.

בני הזוג פנו לעורך דין שיטפל בהסדרת מעמדה של ילנה בארץ וידאג לפתיחת תיק חיים משותפים במשרד הפנים. אך לפני שנקבע להם תור בינואר 2020 ילנה עוכבה על-ידי יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין, הושמה במשמורת ובית הדין למשמורת אישר את הרחקתה לרוסיה.

בני הזוג עתרו לבית הדין לעררים בבקשה בהולה לבטל את ההחלטה, פירטו על-אודות הזוגיות שלהם, צירפו את כל הראיות הנדרשות לכך וכן הסבירו שכאשר ניסו לקבוע תור לפתיחת תיק חיים משותפים במשרד הפנים בקשתם סורבה. נציגי הלשכה אמרו כי כל עוד בועז עדיין מוגדר כנשוי (כאמור, הליך הגירושין שלו טרם הסתיים), לא ייפתח לבני הזוג תיק ולא ייקבע מועד לפתיחתו.

בועז וילנה ביקשו מבית הדין לעררים שיפעל על-פי הלכת אורן ויורה למשרד הפנים לערוך להם ראיון ראשוני לבחינת כנות הקשר, ורק לאחר קבלת ממצאים מאותו ראיון ניתן יהיה להחליט אם להרחיק את ילנה מהארץ.

אלא שבית הדין דחה את הערר בציינו כי מאחר שלפני המעצר בני הזוג לא קבעו תור לפתיחת תיק חיים משותפים, אין חובה על המדינה לקיים להם ראיון ראשוני.

בני הזוג לא הסכימו וערערו על פסק הדין. שופט בית המשפט לעניינים מנהליים אליהו בכר למד את נסיבות המקרה ואת טענות הצדדים – וקיבל את הערעור. השופט הסביר בפסק הדין שמשרד הפנים ובית הדין לעררים טעו בפרשנות הלכת אורן כאשר התעלמו מטענות בני הזוג ומהראיות שהציגו לקיומו של קשר זוגי. בית המשפט ביטל את ההחלטות והורה לרשות האוכלוסין לקיים לבני הזוג ראיון ראשוני שרק לאחריו ניתן יהיה לקבל החלטה אם להרחיק את ילנה מהארץ. עוד המדינה חויבה בהוצאות משפט בסך של 15,000 שקלים.

[42493-01-20]

 
ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים