הוועדה ההומניטרית סירבה, אך בית הדין לעררים ביטל את ההחלטה של משרד הפנים והורה למדינה להעניק לאלמנה של אזרח ישראלי רישיון א/5 

משרדנו מייצג דרך קבע זרים וישראלים מול משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה בסוגיות שונות, ובהן הסדרת מעמד לבני זוג של אזרחי ישראל, תקיפת סירובים בערר פנימי, בערר לבית הין לעררים, בערעור לבית המשפט המחוזי ועוד, דחיית בקשות לפי חוק השבות, ויתור על אזרחות נוספת, סירובים לבקשות הומניטריות וכיוצא באלה.

ישראל היא מדינת עליה, אך בשום אופן לא של הגירה. מישראל אינה מעודדת הגירה, ומשרד הפנים מכיר בזכויות זרים שחוק השבות אינו חל עליהם רק במקרים שהוא נאלץ לעשות זאת, כאשר לעיתים האילוץ מגיע אחרי מערכה משפטית מתישה.

הוועדה ההומניטרית ודחיה על הסף

אנו כותבים תדיר על עמדתו של משרד הפנים בהליכים שונים של הסדרת מעמד זרים בישראל, ובפרט על הליכים הומניטריים שבהם אדם מגיש בקשה למשרד הפנים לקבלת אזרחות ישראלית או רישיון קבע או ארעי (א/5) בישראל מטעמים הומניטריים, והוועדה ההומניטרית נותנת המלצה שלילית שאותה מאמץ מנכ”ל רשות האוכלוסין. כפי שציינו לא אחת, בקשות הומניטריות והתמודדות משפטית עם סירובים בנושא זה שייכות לתחום הכי מורכב בדיני מעמד ואזרחות ישראלית ומצריכות מעורכי הדין המייצגים רמת בקיאות והכרה עמוקה ביותר של הדיסציפלינה. אלא שניסיון מלמד כי עורכי דין כאלה, עורכי דין מומחים למשרד הפנים שעוסקים דרך קבע רק במשרד הפנים ורוכשים בתחום זה התמחות ייחודית, אינם רבים בישראל.

נזכיר שממש לא כל בקשה הומניטרית מגיעה בסופו של דבר אל שולחן הוועדה ההומניטרית. רובן המוחץ של הבקשות מסונן ומסולק על הסף, בהתאם להרשאה מפורשת שקיימת בהקשר זה בנוהל ההומניטרי.

אם בקשתכם לא הגיעה לשולחן הוועדה, כבר בשלב זה עורך הדין עומד למבחן. עורך דין לא מקצועי שלא מכיר היטב את התחום ולא מתמצה בו לא יידע כיצד להתמודד עם הסירוב ולא יידע אפילו מה סיכויי ההצלחה אם לתקוף את ההחלטה בערר פנימי, בערר לבית הדין לעררים, בערעור לבית המשפט. רק עורך דין מומחה למשרד הפנים ומעמד בישראל יידע כיצד ניתן לחייב את משרד הפנים להעביר את הבקשה לוועדה ההומניטרית, מכוח איזה תקדים ואילו קריטריונים צריך להפעיל כאן בהתחשב בנסיבות המקרה.

הוועדה ההומניטרית – ערר או ערעור

אך גם אם צלחתם את המשוכה הראשונה הזו ובסופו של דבר הכרחתם את משרד הפנים להעביר את הבקשה לוועדה ההומניטרית, הסיכוי שבקשתכם תקבל המלצה חיובית ותאושר מאוד לא גבוה. מבחינה סטטיסטית מרבית הבקשות נדחות, והמבקשים נדרשים לצאת מישראל תוך פרק זמן קצר.

וגם בשלב זה אין סיבה להתייאש, אם אתם מיוצגים על-ידי עורך דין מומחה שהכין אתכם להתפתחות שכזו. אם עניינכם מטופל על-ידי עורך דין למשרד הפנים, כזה שמכיר את המאטריה, את ההליכים, את דרך פועלם של משרד הפנים, רשות האוכלוסין ובית הדין לעררים, אתם צריכים להיות מוכנים ליותר מסירוב אחד לאורך הדרך. אם עורך הדין שלכם מזהה בתיק סיבות הומניטריות טובות וסיכויים טובים, הוא יכין אתכם מראש לתרחיש שבו למרות התשתית הטובה והעילה המוצקה המדינה תעמוד בסירובה ותתעקש על עמדתה – ואילו אתם, וקודם כל עורך הדין שלכם, תחייבו אותה לשוב ולהידרש לעניין, פעמים רבות לא בלי “סיוע” של בית הדין לעררים או בית המשפט המחוזי או העליון.

כמה זמן נמשך ההליך וכמה הוא עולה

עורך דין משרד הפנים מנוסה ובקיא יקדים ויסביר לפונה לפני שיהפוך ללקוח ויפקיד את גורלו בידו איך עובדת השיטה, למה למרות בסיס איתן וראיות מוצקות במרבית המקרים יהיו סירובים ויקום צורך לתקוף אותם בערכאות המשפטיות, כמה זמן עשויה לקחת המערכה (בדרך כלל אנחנו מכינים את הלקוחות שלנו להתמודדות בין שנה ל—5-4 שנים) ומה צפויה להיות עלותו של הליך כזה בשים לב להיקף העבודה, למשך הטיפול, למספר הערכאות המשפטיות שצפויים להתנהל בהן הליכים, כולל אגרות בית משפט, ערבויות וערבונות, הוצאות על אימות ותרגום מסמכים ועוד.

ערר או ערעור נגד משרד הפנים: דוגמאות 

כאמור, כאשר אנחנו מזהים טעמים הומניטריים טובים, אנחנו מייצגים את הלקוח עד הסוף ולעתים מצליחים לשנות את רוע הגזירה. לפני כשנה ביטלנו החלטה של משרד הפנים שאושרה בבית הדין לעררים – לגרש מישראל אלמנה לאזרח ישראלי עם בתה הישראלית שנולדה מאותו קשר זוגי. במקרה זה נאלצנו להחליף ייצוג קודם בסוף המערכה בבית הדין לעררים, הפסדנו שם וערערנו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט התערב, ביטל את פסק הדין והורה למשרד הפנים ולוועדה ההומניטרית לשוב ולהידרש לעניין.

לאחרונה קיבלנו החלטה שלילית שנייה בהליך, ועררנו עליה לבית הדין לעררים. בית הדין קיבל את בקשתנו לסעד זמני (צו ארעי) והורה למשרד הפנים להאריך לעוררת את רישיונה הארעי (א/5). התיק תלוי ועומד בבית הדין.

בעניין אחר משרד הפנים והוועדה ההומניטרית גם לא מצאו טעמים הומניטריים “מיוחדים” למתן מעמד בישראל לאלמנה שלא השלימה את ההליך המדורג שלה עקב פטירת בעלה. כאשר הוגש ערר לבית הדין לעררים, הדיין מרט דורפמן התערב בהחלטת המדינה והפך אותה. באותו מקרה דובר באלמנה של נכה צה”ל שהמנוח הוריש לה 3 דירות בישראל ופנסיה גדולה של אלמנת צה”ל. בית הדין מצא בכך נסיבות כבדות משקל וכאמור ביטל את ההחלטה של משרד הפנים והורה למדינה להעניק לאלמנה רישיון ארעי מסוג א/5.

במקרה אחר בית הדין התערב והעניק משקל לקשר בין האלמנה לקרובי המנוח. כתבנו בעבר על מקרים נוספים שבהם זרים, אלמנים לאזרחי ישראל, קיבלו מעמד הומניטרי כתוצאה מתקיפת החלטות המדינה בבית הדין לעררים ובבתי המשפט (ראו כאן, כאן וכאן).

אך כל מקרה ונסיבותיו וכל בית דין ודיין – והשקפתו, אך הניסיון מלמד שהגורם החשוב ביותר בהצלחה של תיק הומניטרי, כאמור תיק קשה מלכתחילה ומעצם טיבו וטבעו, הוא עורך הדין המייצג. עליו להיות מנוסה בתחום הספציפי והצר של משרד הפנים ואזרחות ישראלית, מקצועי, ישר ומסור.

4529-18, 5595-18

מאת ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

ערוץ יוטיוב ברוסית 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל לנין של יהודי

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים