רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בית הדין לעררים ביטל את החלטת רשות האוכלוסין שלא להעביר את בקשת השוהה הבלתי חוקית לוועדה הומניטרית

 

הקדשנו מאמרים רבים לנושא האשרה ההומניטרית. נזכיר כי בקשה למעמד בישראל מטעמים הומניטריים ניתן להגיש למשרד הפנים ורשות האוכלוסין באופן שיורי, קרי כאשר מבקש המעמד אינו עומד בקריטריונים שקבועים בנהלים אחרים. עוד נזכיר שמדובר במסלול קשה מטבעו – רק סיבות הומניטריות מיוחדות ונסיבות קשות באמת יכולות להקים בסיס למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.

מצב כלכלי קשה, אי-יציבות באזור, מלחמות-לא-מלחמות (כדוגמת מה שקורה בימים אלה באוקראינה), בדידות וכדומה אינם עולי כדי טעמים הומניטריים שמצדיקים מתן מעמד בישראל. טענות מסוג זה כלל אינן נדונות על-ידי הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים ובקשות כאלה נדחות על הסף בהתאם לסמכויות שנתונות לנציגי משרד הפנים ורשות האוכלוסין.

בפרשת אסברוק, שעליה כתבנו בעבר, נקבע סטנדרט של בחינה שיש לערוך בטרם רשות האוכלוסים מחליטה לדחות בקשה הומניטרית על הסף בלא להעבירה לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית. אותו מבחן קובע שאם הבקשה מגלה סיכוי מסוים, ולאו דווקא סיכוי סביר, למתן מעמד הומניטרי בסופו של דבר, על רשות האוכלוסין לא לדחות אותה על הסף אלא להעביר לוועדה.

לא מזמן הקדשנו מאמר רוחב לנושא של בקשות הומניטריות ודנו בו בקשת האפשרויות והסיטואציות שעשויות לעמוד בדרישות הנוהל. נזכיר כי מחלה קשה, כשהיא מצטרפת לנסיבות נוספות, יכולה להקים בסיס הומניטרי להענקת מעמד בישראל. ראו כאן, כאן, כאן וכאן.

מדובר בסוגיות עובדתיות שתמיד נתונות לשיקול דעתם הרחב של נציגי רשות האוכלוסין, לכן אין נוסחת קסם שמאפשרת לחזות בוודאות אריתמטית את התוצאה הסופית של בקשה כזו או אחרת. ועדיין, עורכי דין שמצויים בתחום, מכירים את הפסיקה הענפה במישור זה יכולים לתת הערכות ראשוניות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

לאחרונה (25.7.18) נדרש בית הדין לעררים בירושלים לתיק הומניטרי נוסף, ופסק דינו המעניין מצדיק התייחסות. באותו עניין דובר על נתינת אתיופיה בשם אליזבת בת 48 שנכנסה לישראל לפני 25 שנים ומאז שוהה בארץ באופן בלתי חוקי. סמוך לאחר כניסתה לישראל אבחנו אצלה גידול בראש והיא החלה לעבור טיפול בשיבא. לקראת 2013 האישה התעוורה בעין אחת כתוצאה מהגידול והטיפולים שקיבלה.

בשנת 2014 היא הגישה בקשה הומניטרית. במשך שלוש שנים משרד הפנים התעלם מהבקשה, לאחר מכן נשלחה תזכורת שגררה זימון המבקשת ללשכה לעריכת ראיון. לבסוף הבקשה נדחתה על הסף מבלי שהועברה לבחינה בפני הוועדה ההומניטרית. אליזבת הגישה ערר פנימי על ההחלטה, שנדחה אף הוא.

אז האישה פנתה לבית הדין לעררים בירושלים. הדיין מרט דורפמן למד את כלל נסיבות התיק, ולבסוף חלק על עמדת משרד הפנים. לשיטת בית הדין, עיון בנסיבות העניין של אליזבת, ובכלל זה אופי המחלה שממנה היא סובלת, ייחודיות הטיפול שהיא מקבלת בישראל (לא על חשבון המדינה), היעדר חלופה ראויה באתיופיה, שהות ממושכת ועוד – כל אלה מצדיקים העברת הבקשה לבחינה בפני הוועדה ההומניטרית המקצועית. לא ניתן לקבוע על פני הדברים, ציין הדיין, שהבקשה אינה מגלה כל סיכוי שהוא למתן מעמד הומניטרי בסוף.

לטעמנו מדובר בפסק דין צודק ונכון, אך בהחלט בלתי שגרתי. אנו מכירים עשרות רבות של פסקי דין שבנסיבות דומות לא נמצאו בהן עילות להתערב בשיקול הדעת של משרד הפנים. ועדיין חשוב להבין כי בשלב זה מדובר רק בהעברת התיק לוועדה ההומניטרית, ובשום אופן לא בכפיית החלטה או עמדה כלשהי לגופו של עניין.

חשוב להבין שניתן להתעמת ביעילות עם החלטות רשות האוכלוסין רק באמצעות עורכי דין שמתמחים בענייני הגירה ומשרד הפנים. 

[1670-18]

עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות בתקשורת:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

ראיונות בתקשורת ברוסית – כאן

 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

בית המשפט ביטל החלטה של משרד הפנים

חוק השבות ועבר פלילי

מעמד בישראל לנין של יהודי

המרת דת וחוק השבות

משרד הפנים: רבת עם בת הזוג הזרה? הקשר פיקטיבי

 

מאמרים בנושא ברוסית – כאן

 

שינוי גודל גופנים