רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

כמה שנים צריך לשהות בישראל זר עם אשרה הומניטרית כדי לקבל רישיון לישיבת קבע?

 

לא אחת כתבנו בנושא מתוחם זה שעוסק בשדרוג מעמד בישראל מטעמים הומניטריים (ראו כאן, כאן, כאן וכאן). סיטואציה שחוזרת על עצמה במקרים רבים: זר מגיע לישראל ומבקש מעמד מכוח אחד מנהלי משרד הפנים, מתחיל בהליך כדין, ואז מתרחש אירוע כלשהו שמפקיע את זכותו להמשך הסדרת המעמד.

אם למרות זאת מתקיימות בעניינו של אותו זר נסיבות הומניטריות מיוחדות, רשות האוכלוסין יכולה, כאמור במקרים המתאימים בלבד, לאפשר את המשך ישיבתו בישראל בהתאם להמלצת הוועדה ההומניטרית. בדרך כלל מוענק להם רישיון לישיבה ארעי (א/5), או רישיון מסוג ב/1, שמוארך מעת לעת. ונשאלת השאלה מתי קמה להם זכות לשדרג את מעמדם.

מקרה שנדון באחרונה (12.9.18) בבית הדין לעררים בירושלים מדגים את הסוגיה. ליובוב קיסליובה, אישה מבוגרת אזרחית טדג'יקיסטן, הגיעה לישראל כדי לבלות את שארית ימיה בצד שני ילדיה אזרחי ישראל ונפתח בעניינה הליך הסדרת מעמד מכוח נוהל הורה קשיש. אלא שכמה שנים לאחר תחילת ההליך נפטרו זה אחר זה שני הילדים.

ליובוב הגישה בקשה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים, ולאחר בחינת עניינה בוועדה הבקשה אושרה והונפק לה רישיון לישיבה ארעי (א/5( לשנתיים בכל עת. בחלוף שנתיים האריכה רשות האוכלוסין את האשרה בעוד שנה. כאשר עברה השנה השלישית הגישה ליובוב בקשה להארכה, אך משרד הפנים פשוט התעלם מבקשתה ומבקשות חוזרות. כל זמן שהייתה הבקשה ב"בירור" נשללו מליובוב, כאמור אישה מבוגרת, זכויות סוציאליות בסיסיות.

ליובוב פנתה לעו"ד אסנטסיה סהר-שבצ'וק דרשה מהרשות לא רק לקבל החלטה אלא גם לשדרג את מעמדה של המבקשת לרישיון לישיבת קבע, כך שלא תצטרך כל פעם להתחנן על נפשה במשרד הפנים. הבקשה כמובן נדחתה, וליובוב ועורכת דינה עתרו לבית הדין לעררים.

הדיין מרט דורפמן נדרש לכל נסיבות העניין ולבסוף קיבל את הערר. הדיין דחה את טענת המדינה שלפיה שדרוג המעמד ההומניטרי אפשרי רק במקרים של שינוי נסיבות. דרישה לנסיבות חדשות אינה סבירה ופוגעת במבקש באופן בלתי מידתי, העיר הדיין. לדבריו, "… ילדיה של העוררת הלכו לעולמם, וניכר כי נכדיה והכלה… נשארו עם העוררת בקשר קרוב, והם אלה שדואגים ותומכים בה… מקובלת עלי גם טענתה של ב"כ העוררת, כי הענקת מעמד קבע לעוררת יטיב את מצבה הסוציאלי, שהרי היא לא תזדקק להציג כל שנה דרכון, לשלם אגרה, ולהיות תלויה ביכולתה להגיע ללשכת המשיב לצורך הארכת אשרת הארעי שלה, במיוחד כשהעוררת אינה נהיית צעירה משנה לשנה, וכשברור כי אין בכוונתה לצאת מכאן אלא כל רצונה להמשיך ולהתגורר בארץ סמוך לקרובי משפחתה שנשארו לאחר מות ילדיה."

בית הדין כאמור דחה אפוא את החלטת המדינה וחייב את רשות האוכלוסין לשדרג את מעמדה של ליובוב מארעי לקבע, תוך חיוב הרשות בהוצאות משפט.

חשוב לזכור שניתן להתמודד ביעילות עם החלטות שגויות של רשות האוכלוסין רק באמצעות עורכי דין שמתמחים בענייני הגירה, אשרות, מעמד ומשרד הפנים.

[5652-17]

מאת עו"ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו"ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

מאמרים ברוסית – כאן

 

שינוי גודל גופנים