רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9 | טלפון. 03-7506474 | פקס. 03-7525175

בשנת 2014 בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ביטל את החלטת רשות האוכלוסין וחייב את המדינה במתן אזרחות לזרה, אלמנתו של אזרח ישראלי, על אף שבן הזוג נפטר לפני סיום ההליך המדורג

 

בהתאם לדין ולנוהל הסדרת מעמדם של זרים הנשואים לאזרחי ישראל בן הזוג הזר זכאי להתאזרח בארץ במסגרת ההליך המדורג בחלוף 4 שנים מעת קבלת רישיון לישיבת ארעי (א-5). אלא שהנפקת האזרחות אינה פעולה טכנית אוטומטית והיא לעולם כפופה לבדיקות קפדניות שעורך משרד הפנים מעת לעת. אם ההליך המדורג מעלה קשיים כאלה ואחרים, משרד הפנים מוסמך להקשות על בני הזוג ולהעמיק את בדיקתו, גם מעבר לתקופה בת 4 שנים מרגע קבלת א-5.

הבעיות שלעתים מתעוררות ושמצדיקות התארכות של ההליך המדורג בדרך כלל קשורות לכנות הקשר, לסתירות מהותיות שעולות משאלות בראיונות, במרכז החיים של בני הזוג בישראל, בהליכים פליליים כאלה ואחרים הנוגעים למי מבני הזוג ועוד.

כמו כן זכותו של הזר להמשיך בהליך המדורג לקראת התאזרחות לעולם תלויה בהמשך קיומו של הקשר עם בן הזוג הישראלי. אם אותו קשר פוקע עקב פרידה, גירושין ואפילו פטירתו של בן הזוג, הזר מאבד את העילה העיקרית להמשך ישיבתו בארץ. נזכיר כי לכך קיימים גם חריגים, ובזמנו הקדשנו לנושא מאמר.

פסק דינו החשוב של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בעניינה של יוליה פודלוז’נאיה מהווה דוגמה לחריג נוסף שיכול להתקיים בנסיבות מורכבות. כעולה מפסק הדין, יוליה נישאה לאזרח ישראלי בסוף שנת 2004, ובפברואר 2005 בעלה פנה למשרד הפנים והגיש בקשה לפתיחת תיק איחוד משפחות שבמסגרתה גם ביקש לאשר את כניסתה של יוליה לישראל לצורכי השתקעות.

הבקשה הוגשה בפברואר 2005 ולקח למשרד הפנים 10 חודשים לבחון אותה. רק בחלוף תקופה ארוכה זו אושרה כניסתה של יוליה לישראל, ובני הזוג החלו בהליך. לאחר כניסתה של האישה תחילה הונפקה לה אשרת ביקור עם רישיון עבודה ב-1, ולאחר מכן שודרג המעמד ל-א/5. ההליך המדורג התנהל כשורה ולא עלה כל חשד בדבר כנות הקשר, כמו כן מרכז החיים של בני הזוג היה בישראל ולא נמצאה עילה אחרת להפסיק או לעכב את הפרוצדורה.

אלא שבחלוף 3.5 שנים מעת קבלת א-5 וכחצי שנה לפני שקמה ליוליה זכות להתאזרח, בעלה נפטר. משרד הפנים הפסיק את ההליך המדורג, האלמנה ביקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים, אך המדינה סירבה את הבקשה. לימים הועבר העניין לבחינה בפני הוועדה ההומניטרית, אך גם המלצתה הייתה שלילית.

יוליה לא ויתרה ותקפה את ההחלטה, ולבסוף הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. נוסף על הטיעונים ההומניטריים בפי העותרת הייתה טענה כי משרד הפנים התרשל במהלך הטיפול בהליך המדורג וכי אלמלא התרשלותו הייתה יוליה מספיקה להתאזרח לפני מות בעלה.

השופטת נאוה בן אור למדה את טענות הצדדים והראיות שהביאו, ולא מצאה בעמדת המדינה כל הסבר המניח את הדעת להשתהות של משרד הפנים. כאמור, לקח לרשות האוכלוסין 10 חודשים לטפל בבקשת הישראלי לפתוח בהליך המדורג, ובית המשפט סבר כי מדובר בפרק זמן ארוך באופן קיצוני. מהראיות שהביאה יוליה התרשם בית המשפט כי אילו המדינה לא השתהתה בטיפול בראשית ההליך, יוליה הייתה מתאזרחת לפני שבעלה נפטר.

בצד חריג ביותר בית המשפט קיבל את העתירה (26.1.14), הורה למשרד הפנים לאפשר ליוליה להתאזרח וחייב את המדינה בהוצאות בסך של 15,000 שקלים.

חשוב לזכור שניתן להתמודד ביעילות עם החלטות שגויות של רשות האוכלוסין רק באמצעות עורכי דין שמתמחים בענייני הגירה, אשרות, מעמד ומשרד הפנים.

31942-09-13

עו”ד ארתור בלאייר

 

ראיונות וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

משרד הפנים מסרב לתת אשרת שהייה לבן הזוג. מה עושים?

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

 

מאמרים נוספים בנושא:

על הוועדה ההומניטרית

בן הזוג נפטר או נפרדתם? הוויזה מבוטלת

שוב על הוועדה ההומניטרית

מי זכאי לקבל מעמד בישראל?

איך משכנעים את משרד הפנים בכנות הקשר הזוגי?

גיור בחו”ל וחוק השבות

כיצד מסדירים מעמד בישראל לבן זוג זר?

על עבודתה של הוועדה ההומניטרית

חוק השבות ועבר פלילי

הוכחת יהדות לצורכי חוק השבות

 

מאמרים ברוסית – כאן

שינוי גודל גופנים