בית המשפט המחוזי: משרד הפנים טועה בפרשנות החוק; אין בסיס לדרישה לאפוטרופסות בלעדית

ישראלי שנישא לאזרחית זרה או ישראלית שנישאת לאזרח זר ומחליטים לחיות יחד בישראל רשאים לפנות לרשות האוכלוסין (משרד הפנים) בבקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בישראל מכוח יחסיהם בהתאם לנוהל ייעודי של משרד הפנים ולפתוח בהליך המדורג להתאזרחות.

ההליך המדורג – מסמכים

הליך זה נמשך לפחות 4 שנים וחצי. ההליך מתחיל באיסוף ובהכנה של מסמכי סף והוכחות לכנות הקשר הזוגי, וכבר בשלב הזה לעתים מתעוררות שאלות ובעיות בהבנת הרשימה והדרישות של משרד הפנים (ראו מאמרים קודמים שלנו בנושא – כאן, כאן).

הרשימה שמוסר לכם משרד הפנים אינה ברורה, אינה נהירה ועל פי רוב אינה תואמת את דרישות הרשות, אך אתם מגלים את זה רק במעמד פתיחת התיק – אחרי ביטול זמן רב, לפעמים חודשים ארוכים מאוד. לעתים גם פגישה במשרד הפנים לא מבהירה את הדרישות, בייחוד במצבים שבהם נציגי משרד הפנים לא מצויים ברזי הדין הזר והנהלים החלים באותן מדינות זרות. בהקשר זה חדשות לבקרים מתעוררות בעיות עם מסמכים המעידים על מצב אישי קודם ועדכני, עם עדכון במרשם האוכלוסין של מדינת התושבות לנישואין או לגירושין שנערכו מחוצה לה, עם הצורה התקנית של תעודות יושר ועוד.

משרד הפנים לא שש להסביר לכם, במסגרת ההליך המדורג, שבכל מדינה ובכל מקרה ספציפי תידרש רשימה ייחודית של מסמכים ודרך מיוחדת לאימותם. כך, במקרה פלוני די יהיה בתמצית רישום מאומתת אחת כדי לספק את הרשות בהקשר של תעודה ציבורית המעידה על מצב אישי, ואילו במקרה אלמוני תידרש שרשרת של ארבעה או חמישה מסמכים שיענו על דרישה זו.

ההליך המדורג –  ראיון, תשאול, שימוע

אם המסמכים שאספתם והגשתם למשרד הפנים במסגרת ההליך המדורג סיפקו את דרישות הרשות ואין בתיק נסיבות שמעוררות חשד (לדוגמה במקרים של פערי גיל, הצגת סיפור היכרות מוזר, מסורבל או מלא סתירות, ניהול הליך מדורג קודם עם אדם אחר, הרחקה מישראל בעבר או שהייה בישראל שלא כדין, שהייה בישראל עם רישיון ב/1 סיעודי, הגשה של בקשה לקבלת מקלט מדיני, מסירת פרטים סותרים בעבר במעבר גבול, הצהרה בעבר על ניהול קשר חד-מיני, סירוב כניסה במעבר גבול ועוד), בן הזוג הזר יקבל אישור כניסה לישראל, אם הוא נמצא בחו”ל. אם בן הזוג נמצא בארץ, המבקשים יזומנו ללשכה האזורית של רשות האוכלוסין במשרד הפנים והפקידים ימשיכו לטפל בבקשתם.

השלב הבא והחשוב ביותר בבירור בקשתכם בהליך המדורג הוא הראיון, שמכונה גם “שימוע” או “תשאול”. אם כבר בשלב הגשת המסמכים התעורר חשד אצל משרד הפנים, הרשות לא תסכים לכניסת בן הזוג הזר לפני שתערוך לכם ראיון סימולטני שבו בן הזוג הישראלי יתושאל במשרד הפנים בישראל ואילו לבן או לבת הזוג הזרים יערך ראיון בקונסוליה הישראלית במדינה תושבותו. אמצעי נוסף שעומד לרשות משרד הפנים ושבו הוא מרבה להשתמש במקרים מורכבים הוא חיוב בן הזוג הישראלי בהפקדת ערבות כספית שתבטיח את יציאת הזר מישראל בעתיד, אם תסבור הרשות שלא מדובר ביחסים כנים. אך לעתים משרד הפנים מרשה לעצמו לסרב את הבקשה בהליך המדורג אפילו מבלי לערוך לבני הזוג ראיון.

ההליך המדורג – סירוב, ערר פנימי וערר לבית הדין לעררים

אם משרד הפנים קובע כי לא עמדתם בדרישה להצגת מסמכי סף, הבקשה כלל לא תידון ועל פי הנוהל יעמוד בפניכם פרק זמן של 45 ימים לצורך השלמת מסמכים. אם לא תשלימו מסמכים במועד זה, משרד הפנים רשאי לסגור את התיק.

אלא שלעתים רשות האוכלוסין דורשת מסמכים שכלל לא קיימים ולא ניתן להשיג, ורק עורך דין מומחה לדיני מעמד, משרד הפנים ואזרחות ישראלית יוכל להסביר לכם ולמשרד הפנים אילו מסמכים ניתן לקבל במדינת האזרחות ואילו לא. אם התיק מטופל על-ידי עורך דין משרד  הפנים שמצוי ובקי במאטריה, הוא יחייב את משרד הפנים להסתפק במסמכים שאמנם ניתן להשיג. לעתים לא נדירות קם צורך בנקיטת הליכים משפטיים נגד משרד הפנים כבר במישור זה – ובמסגרתם ללמד את הרשות מה ניתן ומה לא ניתן לקבל בחו”ל.

אם נערך לכם ראיון שלאחריו קיבלת סירוב, ניתן לתקוף את ההחלטה בערר פנימי בתוך 21 ימים מיום קבלתה. הערר הפנימי נבחן על-ידי הרשות עצמה, ואם משרד הפנים דוחה גם את הערר הפנימי – יעמדו לרשותכם 30 ימים לצורך הגשת ערר לבית הדין לעררים.

ההליך המדורג – ילדים מנישואין קודמים

אם בן הזוג הזר (המוזמן) מגדל ילדים קטינים מנישואין קודמים, ניתן לצרפם להליך המדורג. אך זאת בכפוף לשורה של תנאים: על בני הזוג הפונים למשרד הפנים להיות נשואים (לא די בקשר של ידועים בציבור), אם גיל הילדים מעל 15, יידרשו הוכחות למשמורת משפטית ומשמורת בפועל מצד ההורה המוזמן, אם הילדים מעל גיל 17.5, יהיה כמעט בלתי אפשרי לצרפם; ובנוסף – תידרש הסכמה להגירה לישראל מאת ההורה השני שנותר במדינת התושבות של הילדים.

ככל שההורה המוזמן עומד בדרישות אלה, הילדים יצורפו להליך המדורג, יוגדרו כקטינים נלווים ומעמדם יושווה למעמד ההורה המוזמן. אם להורה ניתנת אשרה מסוג ב/1, גם הילד יקבל ב/1, אם ההורה יחזיק ברישיון מסוג א/5, גם מעמדו של הילד ישודרג ל-א/5.

ההליך המדורג – הסכמת ההורה השני

נוהל ייעודי של משרד הפנים קובע בהקשר זה כי על ההורה המוזמן להציג אישור רשמי מאת ההורה השני, שבו הוא מצהיר על הסכמתו להגירת הילדים לישראל. הסכמה שכזו צריכה להיות ערוכה בהתאם לשורה של דרישות צורניות.

אך לא בכל מקרה ההורה השני יסכים להגירת ילדיו למדינה אחרת. כמובן אם ההורה השני אינו בחיים, משרד הפנים יסתפק בהצגה של תעודת פטירה מאומתת כדין. אם ההורה השני אינו עוד “הורה” בהתאם לדין אותה מדינה, היינו אם בית המשפט המקומי שלל את זכות האפוטרופסות שלו על ילדיו, משרד הפנים יסתפק בהצגת פסק דין מאומת שקובע זאת במפורש.

אך אם הילד מעולם לא הכיר את אביו ולא גדל אתו, ובתעודת הלידה מצוין שם אב מומצא או כלל לא מצוין שם אב (כפי שניתן לרשום במדינות מסוימות), כאן ההורה המשמורן, שהוא ההורה היחיד של הילד, ייתקל בבעיה לא פשוטה ולא יידע איזה מסמך להציג למשרד הפנים.

בית המשפט המחוזי: משרד הפנים טועה בדרישה לאפוטרופסות בלעדית

לאחרונה בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש לסוגיה זו והבהיר למשרד הפנים שגישתו וקריאתו את החוק שגויות. באותו מקרה דובר על נתינת ירדן שהייתה נשואה לאזרח ירדני ומקשר זה נולדו חמישה ילדים. האישה סבלה מאלימות מצד בעלה, ולימים החליטה להתגרש ממנו בבית הדין השרעי בירדן. במסגרת הליכי הגירושין הוסכם בין הצדדים כי האב מוותר על המשמורת על הילדים בתמורה לוויתור האם על מזונות. ההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין. אחר-כך האישה עתרה לקבלת אזרחות בישראל בהתאם לעילה החוקית שהייתה לה, וקיבלה אזרחות. אך משרד הפנים סירב לאזרח את חמשת הילדים והתנה זאת בהצגת הסמכה מאת אביהם הביולוגי.

האם פנתה לבית הדין השרעי בישראל שאישר את פסק דינו של בית הדין השרעי בירדן – שלפיו, כאמור, האב איבד את כל זכויותיו לגדל את הילדים. האם הסבירה כי האב אינו מוכן לתת הסכמה למתן אזרחות ישראלית לילדים וכי הוא סוחט אותה, וציינה כי ממילא אינה נדרשת להציג הסכמה מהאב בנסיבות שבהן ישנם פסקי דין הקובעים במפורש שזכות המשמורת נתונה רק לאם.

אלא שמשרד הפנים עמד בסירובו ונכון היה לקבל רק אחד משניים: או הסכמה מאת האב או פסק דין בדבר “אפוטרופסות בלעדית” שאינו זהה לפסקי הדין שהציגה האם.

אלא שהשופט רון שפירא מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה דרישה זו של משרד הפנים והסביר כי אינה מעוגת בחוק וכי למעשה היא סותרת את הוראות החוק. סעיף 8 לחוק האזרחות דורש, הטעים השופט, הצגה של מסמך משפטי שניכר ממנו כי ההורה המוזמן “רשאי להחזיק בילד”, ומכאן לא ניתן לגזור את הדרישה המחמירה של הצגת פסק דין בדבר אפוטרופסות בלעדית. די אפוא בפסק דין בדבר משמורת.

שני שופטים אחרים המכהנים בערכאות אחרות פסקו בפרשות אחרות בדומה לשופט שפירא.

משרד הפנים לא שבע נחת מכך ואתגר את הפסיקה בבית המשפט העליון. העניין מצוי בימים אלה בהליכי ערעור.

[60748-04-21]

[28105-06-20]

[2652-21]

[348/21]

מאת ארתור בלאייר, עורך דין למעמד ומשרד הפנים

וידאו:

ככה תקבלו אשרת שהייה לבן זוג זר

לא הסתיים הליך הסדרת המעמד, ובן הזוג נפטר או עזב. מה עושים?

ערוץ יוטיוב ברוסית 

מאמרים נוספים בנושא:

הוועדה ההומניטרית לעייפה

איך משיגים אשרה לבן זוג זר של אזרח ישראלי

מעמד בישראל לנין של יהודי

רמת גן: דרך אבא הלל 12 קומה 9
טלפון. 03-7506474 | פקס 03-7525175
arthur@i-lawyer.co.il‏

mango-web.co.il
שינוי גודל גופנים